מגירת הממתקים כן או לא?

נושאי הממתקים וחטיפים עולים לכותרות חדשות לבקרים.
יש המגדירים את הממתקים כרעל. יש שנשבעים לא להכניס הביתה. הרוב צועק שיש יותר מידי וצריך לחתוך/לצמצם/ להפסיק. יש שמכניסים ומאפשרים ללא הגבלה, ויש המעניקים את זה כפרס או כתנאי מסויים.
מה נכון באמת?

יום ללא דיאטה

ב-6 במאי מצויין יום ללא דיאטה.
25 שנים מציינים את היום ללא דיאטה בעולם. ומה בעצם עומד מאחורי הרעיון?
היום בא לציין את השונות ואת המגוון שבינינו, קבלת הגוף שלנו כמו שהוא בכל גודל ובכל משקל.
לא, לא מדובר על ניסיון לעשות שינוי במשקל "ללא דיאטה". המטרות של היום הן:

יום המשפחה וארוחות משפחתיות

מאז שהבן הבכור שלי החל לאכול ארוחות מוצקים, צירפנו אותו לשולחן האוכל שלנו, הוא היה חלק מארוחות ערב שלנו, כולם אוכלים ביחד. זה הפך לטקס קבוע, גם כשזה דרש מבעלי להתגמש ולחזור עד שעה מסוימת הביתה וגם כשזה דורש מאתנו לאחר במקצת את הארוחה, המאמצים המשותפים לשבת ולאכול ביחד משתלמים בהחלט.

לכבוד יום המשפחה, למה זה בכלל חשוב לאכול ביחד ואיך לעשות את זה הגיוני. 

איך לגדל אכלנים טובים

את השבוע האחרון ביליתי בארצות הברית (מי שלא ידע)

הגעתי למדיסון שבוויסקונסין על מנת להשתתף בסדנא של אלין סאטר. דיאטנית ועובדת סוציאלית, שאעיז ואקרא לה 'פורצת הדרך' בכל נושא התנהגות האכילה.

בסדנא העמקתי ידע ורכשתי כלים העוזרים בטיפול, למידה ושיפור התנהגויות אכילה אצל ילדים בעיקר, אך לא רק. 

סיפור על ילדה, BMI, ושקילה בבית ספר.

 אפשר לכתוב עוד הרבה על למה מדד ה-BMI הוא מדד כל כך בעייתי. על הפוליטיקה של חברות הביטוח שהורידו את הגבול העליון של הערך ה'תקין' מ-27 ל-25, ובין לילה הפכו אוכלוסייה ענקית ל'חולה', על פרדוקס השמנה (אריכות ימים דווקא לאלא ה"סובלים" מעודף משקל) וגם על כך שמדד זה נוצר כמדד מיון ולא כמדד אבחון או ניבוא מחלות (כפי שמשתמשים בו כיום).
פה ברשותכם אביא את סיפור הנערה מכיתה ח' באינדיאנה שלא חסכה במילים כאשר ניסתה לתאר ולהעביר את המסר מדוע השימוש במדד ה-BMI כל כך בעייתי, ולדעתי כשזה בא ממקום כואב כמו שלה זה הכי נכון.

איך לא להפוך את האכילה הקשובה לעוד דיאטה

סקר של כ 1700 דיאטניות בארצות הברית . שפורסם ב “today’s diatitian “ מספר לנו על טרנדים הצפויים בעולם התזונה בשנת 2017 שבאה אלינו בטובה.

מדובר על כך פחות ופחות אנשים יתעסקו בדיאטות ויותר באכילה נקיה, כלומר מוצרי מזון שעברו כמה שפחות עיבודים, ואכילה קשובה כלומר איטית ועם תשומת לב. איכשהו הכותרת והמסר הכללי שמשודר מהכתבה הוא שהאכילה הקשובה היא הדבר הבא במרדף אחר הגוף המושלם? או שמה דיאטות? להישאר צמודים לחוקים וכללים שאין להפרם. 
קשיבות- mindfulnes, ואכילה מודעת או קשובה הם באמת הפכו לטרנד טיפולי בתחומים רבים. גם אני באופן אישי מאמינה בכוחה של יכולת להתבונן באופן לא שיפוטי ולחוות את הרגע, לטוב או לרע, אך כמו בסכין חדה גם בכלים טיפוליים יש להשתמש בצורה שתעזור ולא תזיק.  
כעת ריכזתי עבורכם 4 נקודות להתבוננות: איך לא להפוך את האכילה הקשובה לעוד ניסיון לרדת במשקל בצורה גלויה או סמויה, כלומר לעוד דיאטה.

האכילה הקשובה למה זה טוב?

כל ילד נולד עם יכולת טבעית לאזן את תחושות הרעב והשובע שלו. כל ילד נולד עם יכולת טבעית, שהתפתחה לאורך האבולוציה לבחור במזונות להם זקוק גופו. כל ילד נולד עם יכולת טבעית לצרוך בדיוק את כמות אנרגיה שהגוף הקטן שלו זקוק לה כדי לגדול.

3 מיתוסים על ה"בריא בכל מידה"

נושא ההשמנה לעולם כנראה לא ירד מהפרק. תמיד יהיו אלו שיפחדו ויפצירו להילחם במשקל העודף, וכל פעם שיוזכר רצף המילים: בריא בכל מידה אז יעלו אינסוף התנגדויות. לי חשוב להפריך כמה שיותר מיתוסים בכל הנוגע למשקל, בריאות, ומה שביניהם, ואולי להסביר בדרך זו את עיקרי הגישה, שכל יום מצרפת אליה עוד ועוד מטפלים ברחבי העולם, גישה המתמקדת באדם, בריאותו, הרווחה החברתית ובאיכות החיים.

האם נכון לקרוא לאוכל בריא?

משרד הבריאות עובד קשה על קידום בריאות. ובכלל כולם מדברים על בריאות ואוכל בריא. ומרוב שימוש במילה 'בריא' הולכת לאיבוד המשמעות. 

שוב פעם משרד הבריאות מספק כותרות, הוא מתייג לנו מזון וקורא לו “לא בריא” – היום זה השוקו. וזאת בנוסף לרשימה של מזונות שסומנו כ"לא בריאים" ותויגו באדום מוקדם יותר, ועל זה נדון בהמשך. כעת אבקש להתמקד בשימוש במינוח ה'בריא - לא בריא' בכל הקשור לאוכל. אני טוענת שהוא בעייתי ושגוי מהבסיס וזה למה: