הערות על משקל זה עניין של מה בכך בתרבות שלנו. נורא נפוץ ופשוט מצד המשפחות, חברים קרובים, עמיתים לעבודה ואף מכרים שלא פגשתם שנים להעיר או להחמיא בקול הודות הקילוגמים שהוספתם או הורדתם.
" איזה יופי את נראית ירדת במשקל?", או "איך רזית?!",
התלחששות חירשית אך רועמת על מישהו שכאילו "פשע": אוי ראית איך ההיא/ההוא עלה במשקל?
האמיצים יציינו תוך תפיחה על הבטן: מה... חגגת הא? (לגברים) או "מזל טוב?" ( לנשים- זכיתי לכמה כאלה), או את.ה לא חושב.ת לעשות דיאטה/ספורט/צום?
בימים אחרונים עולה לרשת השיח שמבקש להפסיק להעיר על עליה או ירידה במשקל. אני מרגישה צורך מעט להרחיב ולהביא בפניכם 3 נקודות למחשבה למה להעיר על המשקל זה בעצם לא לעניין.
כשמדובר על ירידה במשקל לרוב אנשים מחמיאים ומחזקים.
כשמדובר בעליה במשקל מאירים או מפנים את תשומת לב. הכל מתוך "דאגה"
בכל מקום בכל אירוע פוגשים את זה, והאמת זה די עצוב שמפגשים שלמים או עמודים מלאים במדורי רכילות יוקדשו לעליה/ירידה במשקל.
האשליה שרוב הציבור הורגל אליה היא שעם קצת כוח רצון אפשר לעשות שינוי גדול ו"שינוי מבורך".
" איזה יופי את נראית ירדת במשקל?", או "איך רזית?!",
התלחששות חירשית אך רועמת על מישהו שכאילו "פשע": אוי ראית איך ההיא/ההוא עלה במשקל?
האמיצים יציינו תוך תפיחה על הבטן: מה... חגגת הא? (לגברים) או "מזל טוב?" ( לנשים- זכיתי לכמה כאלה), או את.ה לא חושב.ת לעשות דיאטה/ספורט/צום?
בימים אחרונים עולה לרשת השיח שמבקש להפסיק להעיר על עליה או ירידה במשקל. אני מרגישה צורך מעט להרחיב ולהביא בפניכם 3 נקודות למחשבה למה להעיר על המשקל זה בעצם לא לעניין.
כשמדובר על ירידה במשקל לרוב אנשים מחמיאים ומחזקים.
כשמדובר בעליה במשקל מאירים או מפנים את תשומת לב. הכל מתוך "דאגה"
בכל מקום בכל אירוע פוגשים את זה, והאמת זה די עצוב שמפגשים שלמים או עמודים מלאים במדורי רכילות יוקדשו לעליה/ירידה במשקל.
האשליה שרוב הציבור הורגל אליה היא שעם קצת כוח רצון אפשר לעשות שינוי גדול ו"שינוי מבורך".
אני מביאה בפניכם 3 נקודות ללמה המשקל של מי שעומד מולכם הוא לא עיניכם או של אף אחד!
1. אין לאף אחד את היכולת להגיד/למדוד/לקבוע את רמת האושר, בריאות הצלחה או נסיבות החיים הקשורות למשקל האדם
החיים בחברה בה לא פעם עליה במשקל נתפסת כמשהו רע ואילו ירידה במשקל נתפסת כמשהו טוב (הנחת יסוד הלקויה מבסיס). שינויים במשקל לא יכולים לשקף דבר על בריאות, אושר, הרגלים או נסיבות החים של האדם. מי שאתם משבחים על ירידה במשקל יכול להיות מתמודד עם הפרעת אכילה מסכנת חיים, סרטן, דיכאון, צער, נמצא בתוך מעגל דיאטות בלתי פוסק, הוא יכול להיות מלא בשנאה עצמית עזה וייתכן ופשוט הוא במצב כלכלי איום שלא מאפשר לרכוש מזון. ייתכן גם שהאדם שאתה שופט על פי עליית המשקל שלו עשוי להיות שמח, בריא, בהחלמה מהפרעת אכילה או בדיוק יצא מאפיזודה של דיכאון עמוק, ייתכן שהוא בדיוק ברגע שבו הוא בוחר להשתחרר מהתעסקות בירידה במשקל.
להיות רזה זה לא "טוב" ולהיות שמן זה לא "רע". גופנו נועד להשתנות במהלך חיינו. זה חלק מהיותינו בני אדם ואין סיבה להתבייש בו. כל גוף הוא גוף טוב! אך חשוב מכך, הערך של האנשים לא נמדד על פי משקלם או צורתם.
2. הערות הקשורות למשקל יכולות להיות מאוד טריגריות עבור אנשים מסויימים
יש כל כך הרבה דוגמאות לאופן בו הערות הקשורות למשקל יכולות לגרום נזק לאנשים. למשל, לא יודעת כמה מודעות קיימת ,לאלו שמחלמים או משתקמים מהפרעת אכילה, כל הערה הקשורה למשקל יכולה להיות בעיתית, לעורר את ההפרעה מחדש או לגרום לחזרתה בצורה אחרת. ולא אתם לא יכולים לדעת האם ועם איזה סוג של הפרעת אכילה מתמודד זה העומד מולכם רק על בסיס המראה החיצוני שלו. גם אנשים עם הפרעות אכילה מגיעים בכל הצורות והגדלים.
או למשל בואו נגיד שמישהו הצליח לרדת במשקל (בעזרת דיאטה רגילה או דיאטה בתחפושת בדמות: שינוי באורח חיים או נון דיאט או קידוד או כל דרך אחרת) ואתם מוחאים להם כפיים על ה"הצלחה". הרי שב95% מהמקרים המשקל של האדם יעלה חזרה בטווח של 5 שנים,כי הגוף מנצח את כוח הרצון, ואז השבחים שלכם יגרמו לאותם אלו המוחמאים להרגיש את תחושת הכישלון העמוקה כאשר הם יעלו את משקלם חזרה. רוב הסיכויים שהערות והשיח בסגנון זה רק מזינים ומגבירים את קצב הסיבוב של מעגל הדיאטות, מעגל שהוכח כבעל השפעות מזיקות בכל הקשור לבריאות ולאושר האנשים.
3. זה מעביר את הפוקוס ממה שבאמת חשוב
אני פוגשת לא מעט נשים מצליחות, אמהות וסבתות שמנהלות קריירה מצליחות לגדל ילדים ולטפל בנכדים, ובכל זאת השיחה ומה שמעסיק אותן זה דיאטה ושינויים במשקל. גם גברים מוצלחים שנמצאים בעמדות מכריעות מגיעים למצבים בהם הם נגררים למעגל דיאטה. א.נשים שהשיגו לא מעט בחיים שלהם ועדיין בוחרים.ות להתמקד במשהו שבעיני הוא חסר ערך ולא חשוב. ואני לא יכולה להאשים אותן.ם מכיוון שזוהי סויגייה חברתית ותרבותית.
סוגיות של דימוי גוף ותרבות הדיאטה משפיעות על גברים ונשים כאחד. עם זאת, אני חושבת שבמיוחד כנשים חשוב לציין שמיקוד בסוגיות אלו מונע מאיתנו להעז ולהצליח בתחומים אחרים בחיינו. תרבות דיאטה והאדרת רזון בולטים בעידן המדיה בעידן בו נשים מגיעות לעמדות ניהול או כוח פוליטי.
ממש עצוב לי שהדבר הראשון שחושבים להעיר עליו כאשר פוגשים מישהו שלא ראו זמן רב הוא המשקל (קחו רגע והיזכרו באירועים משפחתיים שם זה במיוחד בולט). מה אם במקום זאת הייתם שואלים אותם על מה חדש בחיים שלהם, שאיפות שיש להם או הם מתנהלים באופן כללי? יש כל כך הרבה דברים חשובים ומעניינים יותר להתמקד בהם מאשר משקל או הרגלי האכילה שלו.
על ידי התמקדות במראה ובמשקל, אתם בוחרים להנציח את תרבות בה דמויות נשים בעלות כוח פוליטי או ציבורי נמתחות בביקורת על תלבושות במקום יכולות פוליטיות או איכויות ניהול שלהן. במקום להעריך איש מקצוע על מסוגלות לעשות את העבודה שלו חייבים להצמיד את המראה החיצוני שלו לעניין ולעסוק בו כתנאי.
אז מה לומר אם מישהו מעיר על המשקל שלך?
להלן כמה הצעות פשוטות למה שתוכלו לענות אם מישהו מעיר על המשקל שלכם.
"את.ה נראה.ת נהדר! האם ירדת במשקל? "
- אני בוחר לא להתמקד במשקל שלי. יש בי כל כך הרבה דברים מעניינים.
- אין מושג. אני לא שוקל את עצמי. אז איך המשפחה שלך?
- אני מרגיש נהדר וזה כל מה שחשוב.
- לא. אני פשוט מרגיש.ה טוב
- אני לא באמת מוצא את השאלה הזו מתאימה.
"עלית במשקל מאז שראיתי אותך בפעם האחרונה?"
- אני שמח ובריא, תודה ששמת לב.
- אתה בוחר להתמקד במשקל?
- אין מושג. הערך העצמי שלי לא נמדד עם מספרים.
- אני מנסה לא להתמקד במשקל שלי, אז אני מעדיף שלא להגיב עליו.
- כן! (עם חיוך).
- שאלה לא לעניין. הגוף שלי הוא לא עניינו של אף אחד אחר.
בסופו של דבר, הערך והכישורים שלך אינם קשורים למראה, למספר על המשקל או הופעה חיצונית כזו או אחרת. הערך שלכם טמון בטוב לבכם, בניצוץ בעיניך כשאת.ה צוחק.ת, הדרך בה את.ה מנסה להגשים את החלומות והיעוד שלך, ואת מערכות היחסים שלך. את.ה ראוי.ה לאהבה ושייכות. בדיוק כמו שאת.ה.
תודה לקרן פלס ופאולה רוזנברג שהעלו את השיח לסדר היום.
1. אין לאף אחד את היכולת להגיד/למדוד/לקבוע את רמת האושר, בריאות הצלחה או נסיבות החיים הקשורות למשקל האדם
החיים בחברה בה לא פעם עליה במשקל נתפסת כמשהו רע ואילו ירידה במשקל נתפסת כמשהו טוב (הנחת יסוד הלקויה מבסיס). שינויים במשקל לא יכולים לשקף דבר על בריאות, אושר, הרגלים או נסיבות החים של האדם. מי שאתם משבחים על ירידה במשקל יכול להיות מתמודד עם הפרעת אכילה מסכנת חיים, סרטן, דיכאון, צער, נמצא בתוך מעגל דיאטות בלתי פוסק, הוא יכול להיות מלא בשנאה עצמית עזה וייתכן ופשוט הוא במצב כלכלי איום שלא מאפשר לרכוש מזון. ייתכן גם שהאדם שאתה שופט על פי עליית המשקל שלו עשוי להיות שמח, בריא, בהחלמה מהפרעת אכילה או בדיוק יצא מאפיזודה של דיכאון עמוק, ייתכן שהוא בדיוק ברגע שבו הוא בוחר להשתחרר מהתעסקות בירידה במשקל.
להיות רזה זה לא "טוב" ולהיות שמן זה לא "רע". גופנו נועד להשתנות במהלך חיינו. זה חלק מהיותינו בני אדם ואין סיבה להתבייש בו. כל גוף הוא גוף טוב! אך חשוב מכך, הערך של האנשים לא נמדד על פי משקלם או צורתם.
2. הערות הקשורות למשקל יכולות להיות מאוד טריגריות עבור אנשים מסויימים
יש כל כך הרבה דוגמאות לאופן בו הערות הקשורות למשקל יכולות לגרום נזק לאנשים. למשל, לא יודעת כמה מודעות קיימת ,לאלו שמחלמים או משתקמים מהפרעת אכילה, כל הערה הקשורה למשקל יכולה להיות בעיתית, לעורר את ההפרעה מחדש או לגרום לחזרתה בצורה אחרת. ולא אתם לא יכולים לדעת האם ועם איזה סוג של הפרעת אכילה מתמודד זה העומד מולכם רק על בסיס המראה החיצוני שלו. גם אנשים עם הפרעות אכילה מגיעים בכל הצורות והגדלים.
או למשל בואו נגיד שמישהו הצליח לרדת במשקל (בעזרת דיאטה רגילה או דיאטה בתחפושת בדמות: שינוי באורח חיים או נון דיאט או קידוד או כל דרך אחרת) ואתם מוחאים להם כפיים על ה"הצלחה". הרי שב95% מהמקרים המשקל של האדם יעלה חזרה בטווח של 5 שנים,כי הגוף מנצח את כוח הרצון, ואז השבחים שלכם יגרמו לאותם אלו המוחמאים להרגיש את תחושת הכישלון העמוקה כאשר הם יעלו את משקלם חזרה. רוב הסיכויים שהערות והשיח בסגנון זה רק מזינים ומגבירים את קצב הסיבוב של מעגל הדיאטות, מעגל שהוכח כבעל השפעות מזיקות בכל הקשור לבריאות ולאושר האנשים.
3. זה מעביר את הפוקוס ממה שבאמת חשוב
אני פוגשת לא מעט נשים מצליחות, אמהות וסבתות שמנהלות קריירה מצליחות לגדל ילדים ולטפל בנכדים, ובכל זאת השיחה ומה שמעסיק אותן זה דיאטה ושינויים במשקל. גם גברים מוצלחים שנמצאים בעמדות מכריעות מגיעים למצבים בהם הם נגררים למעגל דיאטה. א.נשים שהשיגו לא מעט בחיים שלהם ועדיין בוחרים.ות להתמקד במשהו שבעיני הוא חסר ערך ולא חשוב. ואני לא יכולה להאשים אותן.ם מכיוון שזוהי סויגייה חברתית ותרבותית.
סוגיות של דימוי גוף ותרבות הדיאטה משפיעות על גברים ונשים כאחד. עם זאת, אני חושבת שבמיוחד כנשים חשוב לציין שמיקוד בסוגיות אלו מונע מאיתנו להעז ולהצליח בתחומים אחרים בחיינו. תרבות דיאטה והאדרת רזון בולטים בעידן המדיה בעידן בו נשים מגיעות לעמדות ניהול או כוח פוליטי.
ממש עצוב לי שהדבר הראשון שחושבים להעיר עליו כאשר פוגשים מישהו שלא ראו זמן רב הוא המשקל (קחו רגע והיזכרו באירועים משפחתיים שם זה במיוחד בולט). מה אם במקום זאת הייתם שואלים אותם על מה חדש בחיים שלהם, שאיפות שיש להם או הם מתנהלים באופן כללי? יש כל כך הרבה דברים חשובים ומעניינים יותר להתמקד בהם מאשר משקל או הרגלי האכילה שלו.
על ידי התמקדות במראה ובמשקל, אתם בוחרים להנציח את תרבות בה דמויות נשים בעלות כוח פוליטי או ציבורי נמתחות בביקורת על תלבושות במקום יכולות פוליטיות או איכויות ניהול שלהן. במקום להעריך איש מקצוע על מסוגלות לעשות את העבודה שלו חייבים להצמיד את המראה החיצוני שלו לעניין ולעסוק בו כתנאי.
אז מה לומר אם מישהו מעיר על המשקל שלך?
להלן כמה הצעות פשוטות למה שתוכלו לענות אם מישהו מעיר על המשקל שלכם.
"את.ה נראה.ת נהדר! האם ירדת במשקל? "
- אני בוחר לא להתמקד במשקל שלי. יש בי כל כך הרבה דברים מעניינים.
- אין מושג. אני לא שוקל את עצמי. אז איך המשפחה שלך?
- אני מרגיש נהדר וזה כל מה שחשוב.
- אני לא באמת מוצא את השאלה הזו מתאימה.
"עלית במשקל מאז שראיתי אותך בפעם האחרונה?"
- אני שמח ובריא, תודה ששמת לב.
- אתה בוחר להתמקד במשקל?
- אין מושג. הערך העצמי שלי לא נמדד עם מספרים.
- אני מנסה לא להתמקד במשקל שלי, אז אני מעדיף שלא להגיב עליו.
- כן! (עם חיוך).
- שאלה לא לעניין. הגוף שלי הוא לא עניינו של אף אחד אחר.
בסופו של דבר, הערך והכישורים שלך אינם קשורים למראה, למספר על המשקל או הופעה חיצונית כזו או אחרת. הערך שלכם טמון בטוב לבכם, בניצוץ בעיניך כשאת.ה צוחק.ת, הדרך בה את.ה מנסה להגשים את החלומות והיעוד שלך, ואת מערכות היחסים שלך. את.ה ראוי.ה לאהבה ושייכות. בדיוק כמו שאת.ה.
תודה לקרן פלס ופאולה רוזנברג שהעלו את השיח לסדר היום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה