איך לא להפוך את האכילה הקשובה לעוד דיאטה

סקר של כ 1700 דיאטניות בארצות הברית . שפורסם ב “today’s diatitian “ מספר לנו על טרנדים הצפויים בעולם התזונה בשנת 2017 שבאה אלינו בטובה.

מדובר על כך פחות ופחות אנשים יתעסקו בדיאטות ויותר באכילה נקיה, כלומר מוצרי מזון שעברו כמה שפחות עיבודים, ואכילה קשובה כלומר איטית ועם תשומת לב. איכשהו הכותרת והמסר הכללי שמשודר מהכתבה הוא שהאכילה הקשובה היא הדבר הבא במרדף אחר הגוף המושלם? או שמה דיאטות? להישאר צמודים לחוקים וכללים שאין להפרם. 
קשיבות- mindfulnes, ואכילה מודעת או קשובה הם באמת הפכו לטרנד טיפולי בתחומים רבים. גם אני באופן אישי מאמינה בכוחה של יכולת להתבונן באופן לא שיפוטי ולחוות את הרגע, לטוב או לרע, אך כמו בסכין חדה גם בכלים טיפוליים יש להשתמש בצורה שתעזור ולא תזיק.  
כעת ריכזתי עבורכם 4 נקודות להתבוננות: איך לא להפוך את האכילה הקשובה לעוד ניסיון לרדת במשקל בצורה גלויה או סמויה, כלומר לעוד דיאטה.

1.      הצמדות לחוקים.

תאכל לאט, תתחיל רק כאשר הנך רעב וסיים מיד כאשר אתה שבע, תאכל רק בישיבה רק ליד השולחן רק לאכול ללא הסחות דעת, רק לאט –ללעוס לפחות 20 פעמים. השאלה האמיתית פה איך תרגיש אם לא תצמדו לרשימת החוקים? מה אם אכלתי ואיני רעב או המשכתי לאכול גם כששבעתי? וכמה מהר אתפתה להפר את החוק מעצם קיומו?

  ביוש, רגשות אשם , ואי שביעות רצון מעצמי – משם ניסיתי לברוח ולשם חזרתי. אז החוקים הם לגמרי בשירותה של שליטה ודיאטה.

בתהליך למידה ורכישה של היכולת והאכילה המודעת לומדים מעבר לרעב ושובע או אכילה איטית ללא הסחות דעת. לומדים גם שהחיים אינם מעבדה סטרילית, ולכן חשוב לא פחות לדעת לשים לב למה מניע אותנו לפעולה בכל סיטואציה, לדעת לזהות מתי בוחרים להמשיך או להתחיל לאכול שלא מתוך רעב אלא מתוך הנאה, סיפוק או צורך רגשי.  

2.      הגדרה שגויה של האכילה הקשובה

ראשית בואו נגדיר: מיינדפולנס או הקשיבות זה לחוות את הרגע כאן ועכשיו, לקבל אותו לטוב ולרע ללא שיפוטיות. זה לא אומר רק לאכל לאט או לשלוט באכילה באמצעות  הגדרת רעב ושובע או לשלוט בכל דרך אחרת הן בפן הכמותי והן בפן האיכותי. הרי שמדובר בתהליך שלוקח בחשבון המון פרמטרים ביחד בצורה לא שיפוטית, לא מבטל או מנסה לשלוט באף אחד מהם אבל כן מבקש לשים לב ללא שיפוט לסוג הרעב הדומיננטי באותו הרגע, לסוג המזון הנחשק מהמבחר הקיים באותו הרגע, לבחירה שאני עושה במידה ולא מדובר ברעב פיזי. ובחירה כן לאכול באם מדובר ברעב שאינו פיזי, מתוך מודעות וללא שיפוטיות.

3.      יעד סופי של שנוי במשקל

אם נחזור להגדרת המיינדפולנס או הקשיבות הרי שמדובר על חוויה רגעית של כאן ועכשיו, ואם אוכלים בצורה קשובה כאן ועכשיו איך אפשר שנושא ירידה במשקל (שזה תהליך תופס זמן) בכלל ישתרבב באותו המשפט?

4.     דגש על מה אנחנו אוכלים ולא איך אנחנו אוכלים .

הרי באותה שורה עם האכילה הקשובה בא ה"אוכל הנקי", נכון גם אני ממליצה על בחירת מזונות שעברו כמה שפחות עיבוד לפני שהגיעו לצלחת שלכם, לרכוש בסופר את המזונות שאתם מבינים את שמות הרכיבים על האריזה ב100%, מזונות עם רשימת רכיבים כמה שיותר קצרה. אבל צריך לזכור שוב, שהעולם אינו סטרילי וקיימים מזונות שלא תמיד תורמים לבריאות או מכילים את הרכיבים שלא הכי מוכרים לכם אבל הם כל כך טעימים והם כל כך נחשקים ולעתים עונים בצורה הכי מדויקת לצורך מסוים ברגע הנתון.

ברגע שמקטלגים מזונות כמותרים או אסורים, נקיים או לא, בריאים או לא בריאים  שוב פעם חוזרים לדיאטה, וניסיונות שליטה.

אפשר להיות בריא גם ללא היצמדות לחוקים. אפשר ללמוד ולהתחבר לגוף, לחוויה, לרגע ולהינות ממנו כאן ועכשיו.  עצם ההגדרה של משהו כטרנד אומרת שזה בר חלוף,ואילו קשיבות ואכילה קשובה יכולים לשמש אתכם בתחומי חיים רבים ולהוות דרך חיים.