סיפור על ילדה, BMI, ושקילה בבית ספר.

 אפשר לכתוב עוד הרבה על למה מדד ה-BMI הוא מדד כל כך בעייתי. על הפוליטיקה של חברות הביטוח שהורידו את הגבול העליון של הערך ה'תקין' מ-27 ל-25, ובין לילה הפכו אוכלוסייה ענקית ל'חולה', על פרדוקס השמנה (אריכות ימים דווקא לאלא ה"סובלים" מעודף משקל) וגם על כך שמדד זה נוצר כמדד מיון ולא כמדד אבחון או ניבוא מחלות (כפי שמשתמשים בו כיום).
פה ברשותכם אביא את סיפור הנערה מכיתה ח' באינדיאנה שלא חסכה במילים כאשר ניסתה לתאר ולהעביר את המסר מדוע השימוש במדד ה-BMI כל כך בעייתי, ולדעתי כשזה בא ממקום כואב כמו שלה זה הכי נכון.

איך לא להפוך את האכילה הקשובה לעוד דיאטה

סקר של כ 1700 דיאטניות בארצות הברית . שפורסם ב “today’s diatitian “ מספר לנו על טרנדים הצפויים בעולם התזונה בשנת 2017 שבאה אלינו בטובה.

מדובר על כך פחות ופחות אנשים יתעסקו בדיאטות ויותר באכילה נקיה, כלומר מוצרי מזון שעברו כמה שפחות עיבודים, ואכילה קשובה כלומר איטית ועם תשומת לב. איכשהו הכותרת והמסר הכללי שמשודר מהכתבה הוא שהאכילה הקשובה היא הדבר הבא במרדף אחר הגוף המושלם? או שמה דיאטות? להישאר צמודים לחוקים וכללים שאין להפרם. 
קשיבות- mindfulnes, ואכילה מודעת או קשובה הם באמת הפכו לטרנד טיפולי בתחומים רבים. גם אני באופן אישי מאמינה בכוחה של יכולת להתבונן באופן לא שיפוטי ולחוות את הרגע, לטוב או לרע, אך כמו בסכין חדה גם בכלים טיפוליים יש להשתמש בצורה שתעזור ולא תזיק.  
כעת ריכזתי עבורכם 4 נקודות להתבוננות: איך לא להפוך את האכילה הקשובה לעוד ניסיון לרדת במשקל בצורה גלויה או סמויה, כלומר לעוד דיאטה.